רע כרעש

הצעה: לראות "טוב" כמהלך שמגביר קוהרנטיות — סנכרון, אמון, פעולה משותפת בין אנשים — ו"רע" כרעש שמפר אותה. שקר, בגידה, אכזריות אינם "נקודות שליליות"; הם מפרים את היכולת של מערכת אנושית לתפקד יחד. בלשון התניא: מאבק יומיומי של ה"בינוני".

זו קריאה שמדברת לחילוני בלי לוותר על עומק המסורת. אבל חובה לסמן: "קוהרנטיות" כאן היא מטפורה מאירה, לא מדד פיזיקלי. אסור להתייחס אליה כאל גודל מדיד.

ספקולציה  ההרחבה מ"רעש בין אנשים" ל"רעש קוסמי" או למודל מערכתי כמותי היא קפיצה, ומסומנת ככזו. הניסוח שימושי כשפת חיים, לא כתורה פיזיקלית.

ההתנגדות החדה. אם נפרדות וריבוי הם גם מקור הרע וגם מה שאסור למחוק (ראו "תיקון"), מה ההבדל בין נפרדות "טובה" ל"רעה"? בלי תשובה חדה, "רע כרעש" עלול להיות יפה אך ריק. האתר מחזיק את השאלה פתוחה.

• התניא (ר' שניאור זלמן) על שתי הנפשות וה"בינוני" — לאימות מדויק.
• רמח"ל, דעת תבונות על מקום הרע בבריאה — לאימות מדויק.
• הקריאה ה"מערכתית" (קוהרנטיות/רעש) — מטפורה מסומנת, לא מודל.