התחלנו את הגל הזה בתפילה שלוחשים גם כשלא בטוחים שמישהו שומע, ומשם נדדנו רחוק. ללילה שבו קבוצת אנשים נעשתה לעם, להר שמולו רבים טענו ששמעו אותו דבר, לציוויליזציה שלמה שניסתה לנצח את השכחה באבן ובפשתן. נגענו במלאכים כשמות לתהליכים, בספירות כמפה של מעבר, בשבר שאולי הוא התנאי לשלמות. שאלנו אם היקום מכוונן, אם הזמן בכלל זז, ולמה כל סיפור בריאה מתחיל בהפרדה. וסיימנו בתצפית: שכל השאלות האלה, ככל שיורדים בהן, מצביעות על אותו מקום.
דרך אחת עברה בכל אלה, אותה דרך מהגל הראשון: לא לבחור בין שפות, אלא להניח אותן זו לצד זו ולראות מה נדלק במפגש.
מה ניסינו לעשות הפעם
הגל הזה ירד עמוק יותר אל היהודי והקבלי מהגל הראשון, וזה הכריח אותנו להיות זהירים יותר, לא פחות. ככל שרעיון יפה ומפתה יותר, כך גדל הצורך לסמן בדיוק מה הוא, ומה הוא לא. אז חזרנו, בכל גיליון, על אותה משמעת: להראות איפה המדע מוצק, איפה הוא נזהר, ואיפה מתחילה הקפיצה לפילוסופיה או לספקולציה. ולהציג את המסורת לא כבעלת האמת, אלא כאחד הקולות האנושיים שנגעו באותה שאלה, לצד קולות אחרים.
מי שחשש שדיבור על קבלה, נבואה או סיני יגלוש לדרשה, מוזמן לבדוק: בכל פעם השארנו את ההכרעה אצלכם. הצבענו על הדמיון, סימנו את הגבול, ולא טענו יותר ממה שאפשר.
מה השתנה במפה
בסוף הגל הראשון אמרנו שזה גשר, לא תשובה. הגל השני לא הפך את הגשר לתשובה, והוא לא אמור היה. מה שהשתנה הוא שהמפה נעשתה צפופה יותר: יותר שאלות, יותר זוויות, ויותר נקודות שבהן דרכים שונות נפגשות באותו אזור אפל. זה לא מקרב אותנו לוודאות. זה כן מראה, ביתר בהירות, שהשאלות הגדולות אינן זרות זו לזו.
מה הלאה
זה סוף גל שני, לא סוף. השאלות ממשיכות, וגם המפה. מי שרוצה לרדת לעומק יכול לשוטט בערכים באתר, לשאול את האייג’נט שלנו שאלה משלו, ולהמשיך איתנו הלאה. החומר שמתחת עמוק בהרבה מחמישים ושניים גיליונות, ויש לאן להמשיך.
תודה שהלכתם את הדרך הזאת. אנונימית, בלי שם ובלי פנים, כי הרעיונות צריכים לעמוד בכוחות עצמם, לא בכוח של מי שאמר אותם.
אז שאלה אחרונה לגל הזה, שהיא גם הזמנה לבא: מכל מה שנגענו בו הפעם, איזו שאלה אחת אתם רוצים שנרד אליה לעומק בגל הבא, ולמה דווקא היא?